היא דיברה לאט ואני רצתי מהר

נפגשנו באמצע הדרך 
בין הקצב של העיר לרוך של הלב 

היא סיפרה לי על הבית שלה בירושלים
היא תמיד היתה מספרת לי על זה
שבכל יום שישי הבית שלהם היה כמו חיבוק , אמא קולעת , אבא מזמזם שירים של שבת , והיא היא עומדת ליד עם ידיים בקמח ולב מלא באור 
על יום שישי שהוא לא משימה, אלא נשימה

ואני הקשבתי
פתאום הבנתי כמה מהר שכחנו להרגיש

אז נתתי לה מקום בלב, והיא נתנה לי השראה
וככה נולד - השולחן של שישי
רעיון פשוט, שמריח כמו אהבה

תשלום אחד בחודש
ובכל יום שישי – חלה טרייה ומתוקה מחכה לך ליד הדלת
לא צריך לצאת מהבית, לא לעמוד בתור
רק לפתוח את הדלת
ולנשום את הרגע שבו השבוע נרגע

היא הביאה את הלב של ירושלים
אני הבאתי את הקצב של תל אביב
יחד יצרנו משהו חדש
אהבה שמגיעה בזמן, עטופה בריח של בית

❤️עם משלוח עד הבית, עליי באהבה